ברטנורא על משנה זבחים ט׳:ד׳

4 כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. אַכָּל הָנָךְ פְּסוּלִין דִּתְנַן בְּהוּ לֹא יֵרְדוּ קָאֵי:

5 כָּךְ אִם יָרְדוּ. לְאַחַר שֶׁעָלוּ, לֹא יַעֲלוּ עוֹד:

6 וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר לַהּ, דְּמַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. וּמוֹדֶה שֶׁאִם עָלוּ חַיִּים בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ, שֶׁאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ בַּעֲלֵי מוּמִין חַיִּים:

7 עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד. בְּעוֹלָה כְשֵׁרָה מַיְרֵי, וְדִבְרֵי הַכֹּל. וְלֹא נָקַט לַהּ אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מָקוֹם רָאוּי לְהֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ הֵיכָא דְּעָבַר וּשְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ: